• אברהם דיקמן
  • מרץ 11, 2020
  • 16:34

ליל שימורים ופחמימות

מטופלי סוכרת סוג 1 אמונים בכל השנה על איזון הסוכרים בגופם. זכה דורנו והאמצעים המסייעים לאיזון הסוכר נפוצים וזמינים, כך שהענין הולך ונעשה פשוט יותר, אבל עדיין נדרשת השקעה רבה מצד המטופל, וסייעתא דשמיא כדי להגיע לאיזון.

אם בכל השנה, יכול הסוכרתי להתמודד עם שעות הארוחות, סוגי המאכלים וכו', בפסח, הכל עשוי להשתבש. ישנם סוכרתיים שהיציאה מהאיזון בימי הפסח מסתדרת אצלם רק לאחר תקופה של חוסר איזון אחרי הפסח, והחכם עיניו בראשו.

ככל שכמות הפחמימות הנאכלת תהיה קטנה יותר, והתבססות התזונה בפסח על ירקות וחלבונים תהיה גבוהה יותר, כך הסיכון ליציאה מהאיזון יקטן.

בפוסט זה ריכזנו את רשימת ההכנות לחג הנוגעים לסוכרתיים את עיקרי העניינים ההלכתיים של ליל הסדר הנוגעים לסוכרתיים, שימו לבכם לתפקידכם!

יעזור הקב"ה שנזכה לראות בגאולה ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים.

רשימת הכנות לפסח:

  • בקרו אצל הרופא בביקור מיוחד כדי לשוחח על ענייני הפסח וליל הסדר. אם אתם משתייכים לסוכרת סוג 2 ונוטלים תרופות, זכרו לשאול את הרופא מה לשתות לד' כוסות, יין או מיץ ענבים, (חלק מהתרופות אסורות לנטילה עם אלכוהול)
  • דברו עם רב על ענייניה השונים של הסוכרת: שיעורי כזית מצה, שיעורי ד' כוסות, כמה מים ניתן לערבב ביין אותו אתם מתכננים לשתות, וכן שאלות נוספות העלולות לצוץ ביו"ט.
  • לבני חו"ל, וליושבי ארץ ישראל בשנים בהן יש חג הצמוד לשבת, יש לזכור להתארגן בהתאם עם הסידורים הרגילים (בטריות, סטים סנסורים וכו').
  • זכרו לבצע את הנ"ל מוקדם ככל האפשר היות והרופאים וגם הרבנים עמוסים בערב החג.

ארבע כוסות:

  • קנו את היין או מיץ הענבים הנכון למצבכם. שימו לב! ישנם הבדלים רבים בין מיצי הענבים השונים בכמות הפחמימות. (במיצי הענבים הרגילים של "קדם" יש מעט פחמימות יחסית לאחרים. בארץ ישראל ישנו מיץ ענבים של יקבי ציון המכונה "מופחת קלוריות" והוא בעל 13 גר' פחמימות ל100 מ"ל. השנה – תש"פ הצלחנו למצוא את מיץ הענבים המנצח מבחינת מספר הפחמימות ל100 מ"ל – 6 פחמימות בלבד!! והוא מיץ ענבים קל של חברת קדם בהכשר הבד"ץ העדה החרדית וניתן לברך עליו בורא פרי הגפן ולצאת בו ידי חובה. מיץ זה הוא בעל  הכמות הדלה ביותר בפחמימות שמצאנו).
  • ערבו את היין אותו אתם מתכננים לשתות בכמות מים מדודה (ראה להלן "מזיגה במים"). צקו אותו לבקבוק מיוחד ורשמו עליו למה הוא מיועד.
  • הכינו את הכוס עמה תשמשו בעת הסדר, ובדקו עד היכן אתם שותים ממנה.

מצה:

ישנו קושי לדייק בשיעור המצה באשר המידה אותה יש למדוד היא מידת "נפח" ולא משקל. למרות זאת, הדרך הקרובה ביותר לדיוק בנפח, היא על ידי המשקל. לכן, שקלו במדוייק, ארזו (בשקית ניילון או קופסת פלסטיק מתאימה) את שיעורי כזית המצה. (מתאים פחות לעורך הסדר. הוא יוכל לבדוק לפי העין בערב החג עם שברי מצות) רשמו על האריזה את סך המשקל והפחמימות, והתאימו לשלבי הסדר ("מוציא מצה – 23 פחמימות"). מותר ביו"ט לשקול לצרכי מצוה במשקל מכני לא אלקטרוני.

שונות:

  • לרכוש לפני הפסח ממתיקים מלאכותיים.
  • הכינו פחמימה מהירה כשרה לפסח למקרי היפו.
  • בדקו שברשותכם מלאי תרופות מספיק לכל הפסח, ישנם בתי מרקחת וסניפי קופ"ח שסוגרים את שעריהם בחג.
  • בעלי משאבות – בדקו כי יש בידכם את כל הציוד הנדרש, (סטים, בטריות וכו') וודאו את תקינותו לפני יו"ט.

ארבע כוסות

שיעור

שיעור כוס של ד' כוסות הינו רביעית. לגבי שיעור רביעית ישנן שתי דעות שהתקבלו להלכה: שיטת החזו"א המעמידה את השיעור על 150 מ"ל, ושיטת הגר"ח נאה שהעמידה את השיעור על 86 מ"ל.

יש לשתות "רוב כוס" דהיינו רוב השיעור. לכן, אין להתייחס לכוס עצמה שיכולה להכיל כמות גדולה יותר (רוב הגביעים מכילים יותר) אלא ל"רוב שיעור" כדלהלן: למקפידים על שיעור חזו"א הורה הרה"ג רבי ניסים קרליץ שליט"א להתייחס לסך של 135 מ"ל (ולא 150), וממנו ישתה רוב כוס דהיינו 68 מ"ל.  לשיטת הגר"ח נאה יש לשתות רוב מ86 דהיינו 45 מ"ל בלבד.

כדי להגיע ליתר דיוק, ניתן לרכוש כוס מדידה, וטרם הסדר למלא את הכוס בה עתידים להשתמש בעת הסדר במים ולשפוך ממנה אל כוס המדידה כ-50 מ"ל. עכשיו נותר להביט אל הכוס ממנה שפכנו ולראות עד היכן מגיעה היתרה, לקבע זאת בזכרון, וכך לזכור בעת הסדר עד להיכן וכמה יש לשתות.

במיץ ענבים יש כמות גדולה של פחמימות, ובנוסף, הוא מעלה את רמת הסוכר במהירות. כדי להימנע ממצבים בהם תהיה קפיצה מהירה בערכי הסוכר, סידרנו להלן את השיעורים המדוייקים בהן ניתן לצאת ידי חובת מצוות ד' כוסות. אם שותים יין יבש, (יפורט בהמשך) ניתן להשתמש בשיעורים גבוהים יותר, ולשתות את רוב או את כל הכוס. בכל מקרה אין להשתמש עם כוס המכיל למעלה מ150 מ"ל. (רוב הגביעים מכילים יותר…)

הערה חשובה: כדי לברך ברכה אחרונה על הכוס הרביעי יש לשתות שיעור רביעית בשלמותו. באם אי אפשר, יש לצאת ידי חובת ברכה אחרונה על ידי אחר המברך.

מזיגה במים

הוספת מים ליין ("מזיגה") הוא ענין מורכב. מצד הדין ישנם יינות שניתן להוסיף עליהם עוד 60% (!) מים ועדיין דין יין יהיה עליהם. רבנים מסויימים הקפידו שישאר "רוב יין" דהיינו לא יותר מ49% תוספת מים, אך כל זאת מותר בתנאי שישאר "טעם היין" ומכיוון שכל יין יש לו עוצמות טעם שונות ולא ניתן לכוון בשיעור הטעם, פסקו הרבנים כי ביינות עם טעם מודגש וחזק יוכלו למהול שליש מים, וביינות רגילים רק רבע מים.

אלו המוזגים יין – יש להם לעשות זאת לפני החג. יש לקחת בקבוק ריק, לשפוך לתוכו 2 או 3 כוסות של יין (תלוי במזיגת שליש או רבע) וכוס אחד של מים. יש להשתמש גם ליין וגם למים באותו כוס.

במידה ועשיתם כפי שכתבנו עד כאן, תשתו במהלך כל הסדר לא יותר מ150 מ"ל של יין מתוק, ובס"ה כ25 פחמימות מקסימום.

לגבי מיץ ענבים ישנה מחלוקת הפוסקים אם ניתן למזוג במים.

יין יבש

כמות הפחמימות ביין יבש היא זניחה לעומת היינות המתוקים ומיץ הענבים. ביין יבש כ3-4 פחמימות ל100 מ"ל. לכן, מומלץ למי שמעוניין לקיים מצוות  ד' הכוסות ביין דווקא, שישתה יין יבש. (לא חצי יבש!) אבל אליה וקוץ בה: יין יבש הוא בעל אחוזי אלכוהול, וכידוע אלכוהול – משבש את ערכי הסוכר לאחר זמן. בעיה נוספת קיימת בשתיית אלכוהול על בטן ריקה המגבירה את הסיכונים לירידת ערכי הסוכר והמסתעף.

לכן, המשתמשים ביין יבש לד' הכוסות:

  • יתייעצו עם הרופא אולי לא להזריק אינסולין על הפחמימות שביין (וכמו כן לתכנן את האינסולין הבזאלי בהתאם).
  • יקפידו לשתות בכוס הראשון את השיעור הנמוך ביותר כפי שכתבנו לעיל, או לחילופין – כוס א' תהיה במיץ ענבים.

אכילת מצה

אנו צריכים לדעת מהו משקל המצה ל"כזית" כדי לקיים את המצוות הבאות: מוציא מצה, כורך, אפיקומן וברכת המזון.

השיעורים המובאים להלן מגלמים לחומרא משתנים רבים, כמו מידת לחות המצה, וכו' שמשפיעה על סך הפחמימות. הנצמדים למידות המובאות, יאכלו בסופו של דבר אולי מעט יותר מהנדרש, טוב יותר מלא למלא את השיעור.

חשוב לזכור כי פוסקי ההלכה כבר הכריעו שחולה יכול להקל ולהסתפק בשיעורים הקטנים יותר מאשר אדם בריא. היות וסוכרתיים מצווים לשמור על איזון הסוכרים, ולשם כך עליהם לנהל מערך אוכל מופחת פחמימות, הורו הרבנים שעליהם להשתמש לכתחילה בשיעורים הקטנים.

כתוב בזוהר הקדוש שהמצה היא "מיכלא דאסוותא" (מאכל מבריא). חלק מהאנשים משלים את עצמם מתוקף אמירה זו כי מותר להם לאכול כמויות של מצה ללא חשבון והיא לא תשפיע לרעה… אך לאמיתו של דבר אם נדייק, דומה המצה לתרופה אותה רושם הרופא, ועלינו ליטול את המינון המדוייק ממנה, שאם לא כן, היא תזיק גם תזיק…

ה"נודע ביהודה" מחדש בענין השיעורים "לחומרא" שכאשר השיעור הגדול לחומרא גורם ל"קולא" אחרת, ראוי שלא ישתמשו בו אלא בשיעור הקטן. על סמך זה ניתן אולי לחדש כי חולה שמנסה "להחמיר" על עצמו ולאכול את השיעור הגדול יותר, הרי הוא "מקל" בהלכות פיקוח נפש, ואו אז מסכים כבר הנודע ביהודה שעליו ליטול את השיעור הקטן…

הרבנים לבית בריסק שהיו ידועים כמחמירים גדולים, היו מקלים מאד בצום יום כיפור. הם הסבירו שאדרבה, מחמירים הם בהלכות פיקוח נפש, וכפועל יוצא, מקילים הם בענין הצום…

ראוי לציין גם את מרנא החזו"א זצ"ל שהיה ידוע בשיעוריו הגדולים – לכזית מצה הסתפק בשיעור קטן יחסית (17 גרם).

לסיכום קצר: אכילת מצה אצל סוכרתיים מוטב לה שתיעשה על פי השיעור הנמוך וזוהי הקפדה רבתי על הלכות פיקוח נפש. שיעורים רבים נאמרו לכמות "כזית" ולא נכנס כאן לדיון ההלכתי, אין כאן המקום להאריך על קביעת השיעורים אך נציין כי ישנם 2 שיעורים שהתקבלו בתפוצות ישראל כהלכה למעשה:

  • השיעור הגדול – 27.5 גרם (חזו"א)
  • השיעור הקטן – 16 גרם (הגר"ח נאה)

(ישנו שיעור נוסף של הרמב"ם עמו נשתמש להלן בסעיף א'. השיעור הוא – 10 גרם)

במהלך הסדר ישנן 3 פעמים שנידרש ל"שיעורים" בענין המצה:

  • מוציא מצה – מצוה מדאורייתא. לכן יש להקפיד כאן על השיעור הגדול דווקא (חזו"א). מכיוון שיש דעות בהלכה שיש להקפיד לאכול שני כזיתים במוציא מצה (אחד מהמצה העליונה והשני מהמצה האצמעית), העובדה שניצמד לשיעור הגדול (חזו"א) "תכסה" לנו 2 כזיתים לשיטת הרמב"ם, וכך נצא ידי חובת כל השיטות. פוסקי הלכה מעירים שאין לאכול יותר מהשיעור הראוי, כי באכילת יתר לא יוכל לאכול אח"כ את האפיקומן לתיאבון ולא ייצא ידי חובתו.
  • כורך – המצוה היא מדרבנן, לכן יש להיצמד לשיעור הנמוך.
  • אפיקומן – גם זו היא מצוה מדרבנן, אך ישנן שיטות הטוענות שיש לאכול 2 כזיתים. אי לכך ניצמד ל2 כזיתים כשיעור הרמב"ם, ונאכל 20 גרם מצה. בעת קושי, נוכל להסתמך על שיעור כזית אחד קטן. (16 גרם)
  • הערה לגבי ברכת המזון בכל ימי הפסח – כדי שנוכל לברך ברכת המזון יש לאכול כזית מהשיעור הקטן (16 גרם) לפחות.
  • מי שייצמד לשיעורים הנ"ל יאכל במשך הלילה סך של 52 גר' פחמימות של המצה.

כמות הפחמימות שלנו נלקחו ממצות מכונה עליהם מופיע סך 81 פחמימות ל-100 גרם, וכך נתייחס גם למצות יד המכילים אותם רכיבים בדיוק, ומידת לחותם זהה. (לגבי מצות רכות לא התייחסנו כאן).

ראשית, יש לדעת כי הבדלי כמות פחמימות בין מצת עבודת יד אחת לרעותה יכולים להגיע ל20 פחמימות בערך, (סכום משמעותי!) ההבדלים נגזרים מעובי המצה. לכן הרצוי ביותר – לשקול במדוייק את המצות הנאכלות, ולחשב לפי 81 פחמימות ל100 גרם כאמור.

אהבתם? שתפו >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email