• אברהם דיקמן | קרדיט תמונה: יח״צ medtronic
  • ינואר 18, 2020
  • 20:25

על משאבות ומחשבות, סנסורים והרהורים

אז ה670 לא נכנסה לסל, כולנו יודעים את זה. חלק מאיתנו ממש כועסים, חלק נסחפים, חלק מאוכזבים, בקיצור, לכולנו יש אג’נדה בענין, אבל ששששש…. חלק גדול מאיתנו לא יודע בכלל על מה מדובר.
במאמר זה אתן סקירה קצרה על מה שקורה בתחום הטיפול בסוכרת נכון לתחילת 2020 בארצנו הקטנטונת.

המטרה – איזון

תפקיד הסוכרתי לאזן את מערך הגלוקוז שלו. סוכרתי מאוזן היטב = כמעט אדם רגיל מבחינה רפואית, עם סיכויים גדולים וטובים לתוחלת חיים רגילה ללא סיבוכים. עם ההבנה הזו, ומקסום היכולת לאזן באינטנסיביות את הסוכר, משתלבות בשנים האחרונות טכנולוגיות רבות.

בסיס הטיפול: היכולת לבדוק את רמת הסוכר בדם ולפעול בהתאם. אז יש לנו בדיקות דם ורידיות שמתבצעות במרפאה, התוצאות שלהן הינן המדוייקות ביותר, אבל לא רלוונטיות לתהליך האיזון מפאת השיהוי בפיענוחן. יש את הגלוקומטר הביתי שמודד בטיפת דם קפילארי ונותן תוצאה מיידית. כיום, זוהי השיטה המדוייקת ביותר במסגרת החוץ מרפאתית, ומהווה את הבסיס לתיקוני הערכים על ידי הסוכרתי. (היא פחות מדוייקת מבדיקת דם ורידי).

כמות בדיקות גבוהה = איזון טוב יותר

תפיסת העולם היא שהסוכרתי אינו יכול לבדוק סוכר בגלוקומטר בכל 5 דקות, ועל כן, גם אלו המסתמכים על 10 בדיקות גלוקומטר ביום למשל, כנראה, שיהיו מאוזנים פחות מאלו שיכולים לקבל תמונת מצב רציפה.
הטכנולוגיה הביאה לעולם את החיישן התת עורי. חיישן זה מבצע דגימות און ליין כל 4/5 דקות בנוזל הבין תאי, (אי אפשר לבצע בדיקות בדם, בגלל הקרישה שתיווצר סביב החיישן, ועוד סיבות טכניות, כך שהבדיקה לא תהיה אפקטיבית), ומסוגל לשדר את הנתונים הלאה. החיסרון המרכזי בבדיקה זו הוא השיהוי בתוצאות. התוצאות העכשוויות בעצם נותנות אינדיקציה לגבי מה שהיה לפני 20-25 דקות. זו גם הסיבה שלמרות הדיוק בחיישנים שהולך ומשתפר כל העת, עדיין המערכת הרפואית לא מסתמכת על הסנסורים באופן מוחלט לגבי טיפול במצבי קיצון, וההנחיה היא לערוך בדיקת גלוקומטר בחשש כזה.
למעשה, הטכנולוגיה הזו היתה אמורה לשנות את מהלך הטיפול בסוכרת לטובה. מה יותר טוב מלקבל באופן רציף את הנתונים ולפעול בהתאם? מסתבר שלא… החל משנת 2008 בה החל השימוש בחיישנים תת עוריים לניטור גלוקוז, עלה ממוצע ה-A1C אצל כלל הסוכרתיים.

ממוצע ה-A1C רק עלה

מה קרה? כניתוח לאחר מעשה מסתבר, שהטכנולוגיה, ככל שתתפתח ותתרחב, עדיין לא יכולה להחליף את האדם. היא מסוגלת לסייע בידו, לתת כלים נוספים ואפשרויות רחבות, אבל בסופו של דבר, היא לא תעשה עבורו את העבודה. למה הדבר דומה? לנגר שירכוש את כלי העבודה הכי מקצועיים ומתקדמים שיש, ויצפה שהם יבנו עבורו את הרהיטים כשהוא יושב רגל על רגל.
אז הבנו, שכדי לטפל בסוכר צריך לדעת בכל רגע נתון את מצב הסוכר, לשם כך יש סנסור. ניטור הסוכר הינו תנאי מקדים לכל טיפול! מכאן, שחשיבותו של הסנסור להמשך הטיפול היעיל היא גדולה יותר מאשר המשאבה, עליה נדבר להלן.

המשאבה כפיתרון

כחלק מההקלה על חיי הסוכרתיים, שלא יצטרכו להזריק פיזית אינסולין 4-5 פעמים ביום, פותחה משאבת האינסולין. משאבת האינסולין כשלעצמה היא גולם המזליף אינסולין באופן קבוע ויכולת לקבל הוראת הזלפה גבוהה לאוכל או תיקון. שיפורים רבים עברה המשאבה במהלך השנים, כמו מזעור, תוכנה שמנסה להוות חיקוי לפעולת הלבלב: הזלפת אינסולין בסיסית תלויית שעות, בולוסים חכמים, חישובי יחס אינסולין פחמימה ופקטור תיקון תלויי שעות ועוד. כל חברה וגאוותה היא על שיפוריה. (סוד: כולן עושות את אותו הדבר, ההבדלים ביניהן הם בעיקר בענייני נוחות, נוחות התקנת הציוד הנלווה, והתאמה אישית למטופל, כך שהתשובה לשאתה “איזו משאבה אתם ממליצים?” היא ממש אינדבידואלית)
שימוש נכון ומתקדם ביכולות המשאבה, עשוי לתרום לאיזון.

השילוב המושלם

שילוב בין ניטור הסוכר הקבוע, לביצועיה המיטביים של המשאבה יכול להיות מנצח באיזון הסוכר. אבל…. בתנאי שאכן השילוב הזה מתבצע. כלומר, כדי שזה יתבצע באופן אופטימלי, הסוכרתי צריך להכיר היטב את המערכות, לדעת איך לכוון אותן, לקבל את הנתונים מהסנסור, להבין את משמעותם, ולפעול עם המשאבה בהתאם, בשילוב עם אורח החיים שלו ומשתנים נוספים ביום יום.
המערכות המתקדמות מכוונות למצב בו הסנסור עצמו “ידבר” עם המשאבה, ויפעל עצמאית ללא שיתוף הסוכרתי בפעולות.
G640 עושה את זה “בקטנה” כאשר היא מפסיקה הזלפת אינסולין כשהסנסור מזהה ירידה ברמת הגלוקוז, מה שמרחיק את החשש מהיפו.
G670 לקחה את הענין עוד קצת קדימה, והיא מתקנת גם גבוהים על ידי הזלפת יתר של אינסולין.
אמנם, עדיין לא מדובר בתיקונים חדים כמו לאוכל (שם תהיה עליה גדולה בסוכר אם לא יזליפו ידנית בולוס לפי פחמימה), אבל אם נרצה לסכם במשפט אחד מה המערכת הזו עושה ניתן לומר כי “ניצחנו את הבאזל”. במערכת החדשה אין תוכנית בזאלית. היא מזליפה אינסולין בסנכרון עם החיישן. מנסה לחקות במשהו את פעילות הלבלב.
זה אומר שמי שישתמש במערכת יהיה בהכרח מאוזן יותר? לחלוטין לא! מי שישתמש היטב במערכת, יש לו סיכוי להיות מאוזן יותר, ובדגש על ישתמש היטב, כשהכוונה היא לתפעל את המערכת כראוי.
כמה “תקרות זכוכית” צריך לפרוץ עד שמערכות טכנולוגיות יחליפו את הלבלב האמיתי? הרבה… צריך להבין את פעילות הלבלב: הלבלב משחרר כמויות מדוייקות של אינסולין אנושי, איכותי, יעיל ופועל במדוייק ובמהירות, ומותאם לפי הצורך.


החסמים שעומדים בפני החיקוי ליכולות הלבלב:

  1. בדיקת ערכי גלוקוז אמינה ומדוייקת. כאמור, יש שיהוי בנוזל הבין תאי, יש סטיות תקן של אי דיוק בסנסורים, רחוק מביצועי בדיקות גלוקוז של הלבלב עצמו.
  2. אינסולין איכותי. האינסולינים כיום, למרות שהם איכותיים בהרבה מהעבר, עדיין לא איכותיים בפעולתם כמו המערכת הטבעית שברא הקב”ה. (גם כשהזרקת “יחידת אינסולין”, צריך רחמי שמיים שהיא תהיה באמת “יחידת אינסולין” יש סטיות של עד 30% ביעילות)
  3. החדרת אינסולין ישירות למערכת הדם. החדרת האינסולין לגוף תחת לעור, בניגוד ללבלב שמשחרר אינסולין למערכת ההורמונלית ולכלי הדם, מקשה גם כן על פעילותו היעילה.
  4. יכולת חיזוי והתאמה של כלל מערכות הגוף כמו פעילות גופנית, אוכל ועוד, שעדיין לא באות לידי ביטוי במערכות טכנולוגיות.
  5. ועוד כהנה וכהנה.

לסיכום:

מאד כיף שיש לנו פרארי חדשה בחניה שמצליחה להגיע מ0 ל100 ב2.4 שניות, ומגיעה למומנט של 140 קג”מ… וכו’. אבל צריך לדעת היטב להשתמש בה על מנת ליהנות מיתרונותיה.

ה-G670 היא מערכת מתוחכמת וחכמה, בטוחני שבעוד 5 שנים נקרא את הטור הזה ונצחק בערך כמו שאנחנו צוחקים עכשיו על אפליקציית הוואטסאפ לפני 5 שנים (קבוצות של 16 משתמשים בלבד, ללא הקלטה קולית, ללא סטאטוסים, ללא רשימות תפוצה, ללא סמיילים, גיפים וסטיקרים, שרק באה להחליף את הודעות הSMS. מישהו זוכר מה זה “SMS”?…..) אז אם אתם “טכנולוגיים”, ומבינים טוב סוכרת, הבשורה על כך שה670 לא נכנסה לסל אמורה מאד לעניין אתכם, לא ברמה של “לא לישון בלילה”. עוד תקוה שכנראה מתרחקת מאיתנו מעט, אבל תגיע בסוף בצורה כלשהי.
אגב, כל החברות בעולם, מכוונות ל”לבלב המלאכותי” (איזה שם מפוצץ לחיקוי כל כך עלוב, אבל נו, שוין…) ובסופו של דבר אלו תהיינה מערכות בסיס לסוכרתיים.

אהבתם? שתפו >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
דילוג לתוכן