9. ספרנו את הפחמימות, מה עושים עם זה?

יופי. יש לנו מספר פחמימות אותו נרצה לאכול. אין מה להגיש את זה לרואת חשבון. עכשיו הזמן להזריק אינסולין בכמות מדוייקת כדי שהוא יצליח להכניס את כל הפחמימות הללו לתאים ולא להותיר אותן במערכת הדם. במילים פשוטות: שלא יעלה לנו הסוכר אחרי האוכל.

איך עושים את זה?

בתחילת הדרך יקבע לנו הצוות הרפואי את המינון המתאים לדוגמה על כל 15 גרם פחמימה – יחידת אינסולין. ואז נדע שלפני כל אכילת 15 גרם של פחמימה אנו נזריק 1 יחידה של אינסולין.

מה זה “יחידת אינסולין”?

יחידת אינסולין היא כמות בינלאומית (מאד קטנה, טיפ טיפונת אמיתית) של אינסולין. גם האינסולין הבאזאלי (בסיסי) נמדד ביחידות כאלה.

טיפ: סוכרתי יודע כמה יחידות אינסולין הוא צורך בממוצע ביום (זה כולל גם את האינסולין הבסיסי וגם את האינסולין המוזרק בעת האוכל)

עוד טיפ: אינסולין אינו תרופה, והוא לא מזיק לבריאות, כך שאין ענין לנסות “להוריד מינונים”. משתמשים בו כמה שצריך. אבל יש נוסחה קטנה… הנוסחה מדברת על מצב אידיאלי של 0.6 יחידות אינסולין לכל ק”ג משקל גוף ליממה. כלומר, אדם השוקל 100 ק”ג ומזריק לעצמו עד 60 יחידות ביום (כולל הבסיסי והמהיר) הוא במצב תקין. אם הוא מזריק יותר מזה, זה מצביע על אחת מהשתיים: או שהוא אוכל כמויות גדולות מדי,  או שהגוף שלו פיתח תנגודת לאינסולין (ראו בסוכרת סוג 2) לא מצב רצוי. הבהרה!! בגיל ההתבגרות, עשויה צריכת האינסולין לעלות עד ל2 יחידות לק”ג גוף וזה נחשב תקין לחלוטין!

אהבתם? שתפו >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
דילוג לתוכן